השכרת קרוואנים בספרד

קמפינג בספרד: תמונת המצב

בספרד יש יותר מ-1,000 אתרי קמפינג רשומים, המרוכזים באזורים שבהם האקלים והחוף הם הטובים ביותר: רצועת הים התיכון מקוסטה בראבה בקטלוניה, דרך ולנסיה ומורסיה ועד לאנדלוסיה, וכן האיים הבלאריים והאיים הקנריים. קטלוניה מובילה בפער ניכר, עם הכנסות הגבוהות פי שניים ויותר מכל אזור אחר, ורבים ממקומות הלינה בה ממוקמים באתרי נופש גדולים על חוף הים. אתרי הקמפינג הספרדיים מדורגים לפי קטגוריות ולא לפי מספר כוכבים פשוט, החל ממתחמי יוקרה עם בריכות, מסעדות וגישה ישירה לחוף, ועד לאתרי קמפינג משפחתיים קטנים וקמפינגים חקלאיים כפריים בפנים הארץ.

יתרון אמיתי אחד על פני רוב אירופה הוא שהחוף הספרדי פתוח לקמפינג כל השנה. בדרום הים התיכון ובאיים, אתרים רבים נשארים פתוחים לאורך החורף ומתמלאים בין נובמבר למרץ באורחים מצפון אירופה המגיעים לשהייה ממושכת כדי לברוח מהקור; אתרי הנופש סביב קוסטה בלאנקה וקוסטה דל סול מפעילים בריכות מחוממות ומציעים תעריפים חודשיים המיועדים במיוחד עבורם. בפנים הארץ ובצפון ההררי והירוק (גליציה, אסטוריאס, הפירנאים), הקמפינג עונתי הרבה יותר, ורבים מהאתרים פתוחים רק מהאביב ועד תחילת הסתיו.

אזורי חניה לקרוואנים (areas de autocaravanas)

בספרד הוקמה רשת של למעלה מ-1,000 אזורי שירות לקרוואנים, המסומנים בשילוט area de servicio para autocaravanas או בקיצור area AC (מספרם כמעט הוכפל בעשור האחרון). אלה המקבילים הספרדיים ל-"aire" הצרפתי או ל-"Stellplatz" הגרמני: תחנות עצירה ייעודיות, בדרך כלל בפאתי העיר, שבהן ניתן לבלות את הלילה ולהשתמש במתקנים כגון מילוי מים מתוקים, פינוי מי שפכים אפורים ושחורים ולעיתים גם חשמל. החל משנת 2026, נקודות פינוי רשמיות יישאו גם את שלט הדרך החדש S-128. רבים מהאתרים העירוניים הם חינמיים או עולים רק כמה יורו; אתר עם שירותים או אתר בניהול פרטי עולה בדרך כלל עד כ-20 יורו ללילה, והשהייה מוגבלת בדרך כלל ל-24 עד 72 שעות.

רוב המטיילים מוצאים את נקודות העצירה הללו באמצעות אפליקציות כמו Park4Night, Campercontact ו-AreasAC. הן מהוות פשרה מעשית בין אתר קמפינג מלא לחניה ברחוב, אך הכיסוי דליל באזורים מסוימים, ולכן כדאי לתכנן את הלינות שלכם מראש, במקום להניח שתמיד תהיה נקודה כזו בקרבת מקום.

קמפינג פראי, חניה והחוק

בניגוד לסקוטלנד או למדינות הנורדיות, בספרד אין זכות לטייל באופן חופשי, ואפילו במקומות שבהם מותר ללכת ברגל באופן חופשי, אין לכם זכות לחנות או להחנות קרוואן למשך הלילה. קמפינג חופשי (acampada libre) אסור באופן כללי, אך אין חוק לאומי אחיד: כל קהילה אוטונומית ועירייה קובעת את הכללים שלה, ולכן מה שמתיר בשקט בפנים הארץ, נחשב לעבירה שדינה קנס בחוף. האכיפה מחמירה ביותר בחופים ובפארקים טבעיים בחוף, שם הקנסות יכולים להגיע למאות יורו, והפארק המוגן קאבו דה גאטה-ניחאר באנדלוסיה מטיל קנסות של עד 600 יורו על לינה מחוץ לאתרים המורשים.

חוק התעבורה הספרדי (DGT), שאושר מחדש בהנחיותיו משנת 2026 בנוגע לקרוואנים, מבחין בבירור בין חניה לקמפינג. קרוואן עצמאי נחשב כ"חונה" בלבד, ומותר לישון בתוכו בכל מקום שבו מותרת חניה רגילה, כל עוד הרכב עומד על גלגליו בתוך המקום המוקצה לו ושום דבר לא פרוס מחוץ לו. ברגע שאתם מוציאים כיסאות, שולחן, סוכך או רגלי יישור, או מרוקנים מי שפכים, הדבר נחשב לקמפינג, המותר רק באתר קמפינג או באזור המיועד לכך, ועשוי לעלות לכם בקנס של כ-200 יורו. עיריות יכולות לעקוף הוראה זו באמצעות איסורים ומגבלות זמן משלהן, ולכן לינה דיסקרטית, עצמאית לחלוטין, היא האפשרות הבטוחה היחידה מחוץ לאתרים הרשמיים.

עלויות ומתי לנסוע

קמפינג בספרד עדיין מציע תמורה טובה לכסף. מקום חניה בסיסי לקרוואן עולה בדרך כלל בין 15 ל-30 יורו ללילה, בעוד שמקום חניה עם שירותים מלאים וחשמל לפי מונה באתר חוף גדול יותר עולה בין 30 ל-60 יורו (רוב האתרים מוסיפים מס תיירות ו-10% IVA). המחירים עולים בחדות ביולי ובאוגוסט, כאשר האתרים הפופולריים בקוסטה בראבה ובאנדלוסיה מגיעים לתפוסה מלאה, ולכן כדאי להזמין מקום מראש; בשנת 2025, העלות בעונת השיא למשפחה בת שלוש נפשות עמדה בממוצע על כ-60 יורו ללילה ברחבי ספרד. כרטיס CampingCard ACSI מאפשר ליהנות מתעריפים קבועים בעונת השפל של כ-15 עד 25 יורו באתרים המשתתפים בתוכנית, ואתרי הקמפינג החופיים בספרד הם מהמקומות הטובים ביותר באירופה להשתמש בו.

לטיול בקרוואן, מומלץ לכוון לעונות הביניים, בערך ממאי עד יוני ומספטמבר עד אוקטובר, כאשר מזג האוויר חם, עדיין אפשר לשחות בים, המחירים יורדים ואתרי החוף שקטים בהרבה. אם אתם מחפשים את השמש החורפית, קוסטה דל סול, קוסטה בלנקה והאיים הם המקומות שבהם אתרי הקמפינג נשארים פתוחים לאורך כל חודשי החורף.

הפעילויות וההרפתקאות הטובות ביותר בספרד

ספרד מציעה מגוון יוצא דופן במדינה אחת, החל מארמונות מוריים וקתדרלות גותיות ועד מסלולי הליכה בהרים גבוהים, ערוצים עמוקים בצפון ומפרצים ים-תיכוניים צלולים. כשנוסעים בקרוואן, אתם נושאים את מקום הלינה שלכם איתכם, ולכן קל לבלות יום אחד ליד האתרים המרכזיים ויום לאחר מכן בקטע שקט של החוף, תוך התאמת הביקורים לשעות הפתיחה ולחום של שעות אחר הצהריים.

את רוב האטרקציות בתשלום והפעילויות המודרכות ניתן להזמין ישירות אצל המפעיל או דרך פלטפורמות כגון GetYourGuide ו-Viator, וסיורי חוף וסיורי הרפתקאות מתחילים בדרך כלל מנקודת מפגש שאליה ניתן להגיע בקרוואן. עבור האתרים המרכזיים, הזמינו מקומות באינטרנט מבעוד מועד: מספר המבקרים היומי מוגבל והמשבצות הטובות ביותר נמכרות, לעתים ימים מראש בקיץ.

האלמברה, גרנדה והערים הגדולות של אנדלוסיה

האלמברה בגרנדה היא האתר התיירותי המתויר ביותר בספרד, והיא נכללת ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. זהו מתחם הממוקם על גבעה, הכולל את ארמונות הנסרידים, מבצר האלקזבה וגני המים של הג'נרליפה. הטיח המגולף, עבודות האריחים ותקרות החלת דבש (מוקרנס) של ארמונות נסריד הם גולת הכותרת, והכניסה אליהם היא לפי משבצות זמן קבועות, ולכן יש להזמין מראש ולהגיע בזמן למשבצת שנקבעה. הקצו שלוש עד ארבע שעות לביקור מלא באתר; כרטיס כללי רגיל הכולל את ארמונות נסריד עולה כ-21 אירו, מעט יותר לאחר תוספת דמי ההזמנה.

הערים הגדולות האחרות של אנדלוסיה נמצאות במרחק נסיעה קצר. בסביליה תמצאו את הקתדרלה הגותית הגדולה בעולם, עם מגדל הפעמונים ג'ירלדה שנבנה ממגדל המסגד הישן, בנוסף לחצרות ולגנים בסגנון מודחאר של האלקזר המלכותי (Real Alcázar) וחצי המעגל המפואר של פלאסה דה אספניה (Plaza de España). המסקיטה (Mezquita) של קורדובה, עם יער הקשתות הכפולות האדומות-לבנות שלה, היא התחנה החיונית הנוספת. בכל האתרים הללו, ביקור בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב המאוחרות פירושו פחות עומס וטמפרטורות נסבלות בהרבה בקיץ.

מסלולי הרים: סיירה נבדה, האלפוחארס ופיקוס דה אירופה

בדרום, רכס סיירה נבדה מתהדר בפסגות הגבוהות ביותר ביבשת ספרד, ובראשן מולחאסן בגובה 3,479 מטרים. האזור מציע טיולי הליכה בקיץ, סקי בחורף באתר הנופש הדרומי ביותר באירופה, ונופים בימים בהירים מעבר לים התיכון ועד הרי הריף בחוף מרוקו. במדרונות הדרומיים, כפרי האלפוחארס הלבנים – פמפניירה, בוביון וקפיליירה – פזורים לאורך עמק פוקירה התלול, ומהווים בסיס מצוין לטיולים רגליים נינוחים, עם מאכלי הרים משביעים וחזיר מיובש באוויר של טרבילז הסמוכה בהישג יד.

למי שמחפש טיולים ירוקים ודרמטיים יותר, מומלץ לנסוע לפיקוס דה אירופה בצפון, שהוכרז כפארק הלאומי הראשון של ספרד בשנת 1918. מסלול הטיול המפורסם "רוטה דל קארס" עובר בתוך ערוץ גיר תלול בין פונסבוס לקאיין, החצוב בצלע הצוק ועובר במנהרות מעל הנהר, והליכה בו אורכת כשלוש עד שלוש וחצי שעות לכל כיוון. הזמן הטוב ביותר לטייל כאן הוא מסוף האביב ועד תחילת הסתיו, ואתרי הקמפינג סביב ארנאס דה קבראלס מהווים נקודת יציאה נוחה.

חוף הים התיכון: קיאקים בים, מפרצונים ואזור היין

הקוסטה בראבה בקטלוניה היא החוף הטוב ביותר בספרד לקיאקים ימיים. סביב כף קאפ דה קרוס (Cap de Creus) הפראי, הנקודה המזרחית ביותר של ספרד היבשתית, תוכלו לחתור לתוך מערות ימיות ומפרצונים זעירים עם מים צלולים במיוחד, בעוד איי מדס (Medes Islands) מול ל'אסטארטיט (L'Estartit) מהווים שמורת טבע ימית המוגנת מאז 1983, שם טיולים מודרכים משלבים קיאקים עם שנורקלינג מעל שדות עשב ים מלאים בדניס, לוקוס כהה ותמנונים. ים רגוע ומים חמים בערך מחודש מאי עד ספטמבר הופכים את התקופה הזו לעונת השיא.

בפנים הארץ, שני אזורי היין המפורסמים ביותר בספרד נמצאים במרחק נסיעה קצר. מסלול ריוחה עובר לאורך עמק האברו דרך הארו, שבשכונת "בריו דה לה אסטאסיון" (Barrio de la Estación) שלה נמצא אחד הריכוזים הצפופים ביותר בעולם של מרתפי יין בני מאה שנים, וממשיך לאלסיגו, שם מתנשא מעל הכרמים מלון ויקב "מרקז דה ריסקל" (Marqués de Riscal) של פרנק גרי, המצופה טיטניום. יקבים משפחתיים מציעים טעימות של יינות אדומים מזן טמפרנילו בשילוב עם מאכלים מקומיים, ו"קמינו דה סנטיאגו" חוצה את אזור היין הזה מעט דרומה יותר, דרך לוגרוניו ונחרה.

מטבע, עלויות ונהיגה

בספרד משתמשים ביורו (€), כאשר שטרות ומטבעות נמצאים במחזור מאז שנת 2002. כרטיסי אשראי (כולל כרטיסים ללא מגע ו-Apple/Google Pay) מתקבלים כמעט בכל מקום, מסופרמרקטים ותחנות דלק ועד לברים קטנים, אם כי כדאי לשאת מעט מזומן לשווקים כפריים, לכמה אזורי חניה עירוניים ולכפרים בודדים שעדיין מקבלים תשלום במזומן בלבד. כספומטים מצויים בשפע בערים; רבים מהם גובים עמלת משיכה, ולכן מומלץ למשוך סכומים גדולים בתדירות נמוכה יותר.

ספרד היא אחת המדינות המשתלמות יותר במערב אירופה. כמדריך כללי לשנת 2026, צפו למחיר בנזין של כ-1.46 אירו לליטר ודיזל של כ-1.54 אירו לליטר, אתרי קמפינג בעלות של כ-25–45 אירו ללילה לשני אנשים בתוספת קרוואן, ומנה עיקרית במסעדה לא יוקרתית בעלות של 12–18 אירו. תקציב ריאלי לטיול לזוג, הכולל את הקרוואן, הדלק, אתרי הקמפינג, מצרכי מזון וארוחה מזדמנת במסעדה, עומד על כ-130–220 אירו ליום. חדשות טובות בנוגע לאגרות הכביש: רוב הכביש AP-7 לאורך הים התיכון הוא כעת ללא תשלום, כולל כל אזור קוסטה דל סול והקטע הקטלאני עד לגבול עם צרפת. הקטע העיקרי שנותר בתשלום הוא הקטע הקצר בדרום-מזרח, על כביש AP-7 בין קרטחנה לאלמריה. אם אתם מתכננים להשתמש בכבישי האגרה הנותרים, תג Via-T על השמשה הקדמית יאפשר לכם לעבור ללא עצירה ובדרך כלל יפחית את התעריף בכמה אחוזים.

היכן מותר לישון באופן חוקי ברכב המסחרי שלכם

הבינו זאת היטב לפני כל דבר אחר. בספרד קיים הבדל משפטי ברור בין חניה לקמפינג. אתם רשאים לעצור ללילה כמעט בכל מקום שבו החניה מותרת, כל עוד הרכב נשאר "על הגלגלים": ללא פריטים פרושים בחוץ (ללא סככה, כיסאות, שולחן או רמפות יישור), ללא שפכים שנשפכים על הקרקע, וכל עוד אתם לא חורגים מגבולות המקום המסומן. ברגע שאתם פורשים ציוד בחוץ, מבחינה חוקית זה הופך לקמפינג, המותר רק באתרי קמפינג או ב-áreas de autocaravanas ייעודיות.

האכיפה הוחמרה בשנת 2026, ולרשויות המקומיות יש כעת סמכויות נרחבות להגביל או לאסור לינה לילה באזורים מקומיים, עם קנסות הנעים מכמה עשרות יורו ועד למאות, ובאזורים מבוקשים הקנסות גבוהים בהרבה. יש מקומות שהולכים צעד נוסף: קמפינג פראי אסור לחלוטין באראגון, קטלוניה מגבילה את חניית הקרוואנים מחוץ לאתרי קמפינג ל-48 שעות, ואיביזה דורשת כעת הזמנה מאושרת לאתר קמפינג עוד לפני שתוכלו להכניס קרוואן לאי (האי השכן פורמנטרה אוסר עליהם לחלוטין). השתמשו באפליקציות כמו Park4Night או CaraMaps כדי למצוא מקומות לינה חוקיים, הסתייעו ברשת המוניציפלית המשתלמת של אזורי חניה לקרוואנים לצורך מילוי מים ופינוי פסולת, ובדקו תמיד את השילוט המקומי לפני שאתם מתמקמים ללילה.

שפה ושמירה על קשר

ספרדית (קסטיליאנית) היא השפה הרשמית בכל המדינה, עם שפות רשמיות נוספות כמו קטלאנית, גליציאנית ובסקית באזורים שלהן; תראו שילוט דו-לשוני רב, אך הספרדית הסטנדרטית מובנת בכל מקום. אנגלית מדוברת באופן נרחב לאורך החופים, בערים, באזורי התיירות ובקרב הצעירים, אם כי השימוש בה הולך ופוחת בכפרים הכפריים בפנים הארץ, ולכן ידיעת כמה מילים בסיסיות כמו "hola", "gracias" ו-"la cuenta, por favor" תעזור לכם מאוד.

הכיסוי הסלולרי מצוין, עם רשתות 4G ו-5G בערים, בחוף וברוב האזורים המאוכלסים, והוא נחלש רק בהרים ובנקיקים נידחים. מבקרים מהאיחוד האירופי (EU) ומאזור הכלכלי האירופי (EEA) נהנים מתעריפי נדידה כמו בבית במסגרת תוכנית "Roam Like at Home"; כל השאר יכולים לרכוש כרטיס SIM מקומי זול או eSIM באחת הרשתות הגדולות, Movistar, Vodafone או Orange (או במותג זול כמו Yoigo או Simyo). WiFi באתרי קמפינג נפוץ אך לרוב איטי, ולכן אל תסתמכו עליו לעבודה מרחוק רצינית. הורידו מפות לא מקוונות לפני שאתם יוצאים לפארקים לאומיים או לרכסי ההרים, שם האות עלול להיעלם.

מים, חשמל, בריאות ובטיחות

מי הברז בטוחים לשתייה ברחבי ספרד היבשתית ובאיי הקנריים, ועומדים בתקני האיחוד האירופי, כך שתוכלו למלא את מיכל המים של הרכב שלכם מברזים ציבוריים כדי לחסוך כסף ופלסטיק. הבעיה היא הטעם, לא הבטיחות: המים בחוף ובאיים הם לעתים קרובות קשים או מותפלים, ויכולים להיראות מעט מלוחים או עם ריח חזק של כלור, ולכן מטיילים רבים עדיין קונים מים בבקבוקים רק לשתייה. אם על ברז או מזרקה מופיעה הכיתוב "agua no apta para el consumo", המים אינם ראויים לשתייה; הם מתאימים לשטיפת האסלה אך לא למיכל השתייה שלכם.

אתרי קמפינג ואזורי חניה לקראוונים בספרד פועלים לפי התקן האירופי של 230 וולט, 50 הרץ, עם שקעים מסוג F (שוקו), ולכן רוב כבלי החיבור המודרניים ומכשירי החשמל של האיחוד האירופי מתחברים ישירות; הביאו מתאם אם הציוד שלכם מגיע מבריטניה או ממקומות רחוקים יותר. מבחינה בריאותית, מבקרים מהאיחוד האירופי/אזור הכלכלי האירופי (EEA) צריכים לשאת כרטיס EHIC (או GHIC של בריטניה) כדי לקבל שירותי בריאות ציבוריים באותם תנאים כמו התושבים המקומיים, אך כרטיס זה אינו מחליף ביטוח נסיעות, ולכן יש לוודא שיש לכם גם כיסוי לטיפולים פרטיים ופינוי רפואי. ספרד בטוחה מאוד באופן כללי; הסיכון העיקרי הוא גניבות קטנות, ולכן יש להרחיק חפצי ערך מהעין בתוך הרכב. בחופי האוקיינוס האטלנטי של גליסיה, אסטוריאס וקדיז, הגלים וזרמי הסחף עלולים להיות חזקים, לכן שחו בחופים שבהם יש מצילים והקפידו על דגלי האזהרה.

אירועים ופסטיבלים פופולריים בספרד

ספרד מתנהלת על פי הפייסטות שלה, והלוח השנה כמעט ואינו עוצר ביניהן. האביב מביא עמו פסטיבלי אש ותהלוכות חגיגיות של שבוע הקדוש, הקיץ מתמלא במוזיקה תחת כיפת השמיים ובמסיבות רחוב הנמשכות עד עלות השחר, ואפילו בחודשי הסתיו והחורף השקטים יותר מתקיימים קציר היין והקרנבלים. לתזמן את טיול הקרוואן שלכם כך שיחפוף עם אחד מהחגים הללו הוא חצי מהקסם של הנסיעה כאן, אך יש לתכנן מראש: אתרי קמפינג ומקומות חניה בקרבת הערים המארחות את הפסטיבלים הגדולים מתמלאים שבועות מראש, ורבים מהם נמכרים לחלוטין בתאריכים המרכזיים.

חגיגות האביב ושבוע הקדוש

האביב הוא התקופה הדרמטית ביותר בספרד. פסטיבל "לאס פאלס" משתלט על ולנסיה בין ה-15 ל-19 במרץ, כאשר מאות פסלי פפייר-מאשה ענקיים וסאטיריים מוצבים ברחבי העיר, ה "מסקלטה" של צהרי היום מרעידה את פלאסה דל אייונטאמיינטו ברעש עצום יותר מאשר באור, והכל מסתיים ב "לה קרמה" בליל ה-19, כאשר כמעט כל הפסלים נשרפים ברחובות.

"סמנה סנטה" (שבוע הקדוש), השבוע שלפני חג הפסחא, מביא עמו אחוות רעולי פנים ותהלוכות מוארות בנרות לערים ברחבי המדינה, כאשר סביליה ומלאגה מארחות את התהלוכות המפורסמות ביותר באנדלוסיה. בתחילת עד אמצע מאי, בפסטיבל הפטיו של קורדובה (Festival de los Patios ) התושבים פותחים את חצרותיהם הפרטיות המלאות בפרחים למבקרים ללא תשלום – מסורת שנכללת ברשימת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של אונסק"ו מאז 2012 – בעוד ש "פריה דה אבריל" (Feria de Abril) בסביליה ממלאת את מתחם היריד בפלמנקו, תהלוכות סוסים ומאות " קסטות" (casetas ) לשבוע של לילות מאוחרים.

פסטיבלי הקיץ, המוזיקה ו"ריצת השוורים"

הקיץ הוא שיא עונת הפסטיבלים. ברצלונה עומדת בראש לוח השנה המוזיקלי עם "פרימברה סאונד" בתחילת יוני, המתקיים תחת כיפת השמיים בפארק דל פורום (Parc del Fòrum) שלחוף הים, ואחריו, באמצע החודש, מתקיים "סונאר" (Sónar) – הפסטיבל הוותיק של העיר המוקדש למוזיקה אלקטרונית, ליצירתיות ולטכנולוגיה.

בחודש יולי, פמפלונה מתעוררת לחיים לרגל פסטיבל סן פרמין (6 עד 14 ביולי), כאשר המונים לבושים לבן עם צעיפים אדומים ממלאים את העיר העתיקה, ובשעה 8:00 בבוקר מתקיים האנסיירו, "ריצת השוורים" המפורסמת, שבה שישה שוורים לוחמים דוהרים ברחובות אל זירת השוורים בכל בוקר. הרגע המלוכלך ביותר של העונה מתרחש ביום רביעי האחרון של אוגוסט בעיירה הקטנה בוניול (Buñol) שבולנסיה, שם "לה טומטינה" (La Tomatina ) הופכת את הרחובות לקרב ידידותי בן שעה, המתנהל כולו בעזרת עגבניות בשלות יתר על המידה.

סתיו, חורף, אוכל ויין ספרדיים

לחודשים הקרירים יש קצב משלהם. הסתיו הוא עונת הבציר בכרמים של לה ריוחה וריברה דל דוארו, שם ספטמבר מביא עמו פסטיבלי בציר — "פיאסטה דה לה ונדימיה" בלוגרוניו בסביבות ה-21 בספטמבר הוא המוכר ביותר — וטעימות של יינות אדומים מסוג טמפרנילו עזים, שהתיישנו בחביות עץ אלון. בקטלוניה, אותה עונה היא הזמן לחפש את הקאבה, היין המבעבע המיוצר בשיטה המסורתית באזור סנט סדורני ד'אנויה שבפנדיס. חודש פברואר שייך לקרנבל של קדיז, המפורסם ברחבי ספרד בזכות ה "צ'יריגוטות" ( chirigotas) החריפות בלשונן — קבוצות מחופשות המבצעות שירים סאטיריים ברחובות ומתחרו על הבמה ב"גרן טיאטרו פאלה".

המטבח הספרדי מתגמל את הנוסעים בקרוואן, כי מיטבו הוא אזורי וניתן לאכול אותו במקום שבו הוא מיוצר. חפשו את הפולפו א-לה-גאלגה בגליציה ולאורך החוף הצפון-מערבי של האוקיינוס האטלנטי, את הפאייה הוולנסיאנית במולדתה, את גבינת מנצ'גו מחלב כבשים ממנצ'ה המוגשת עם ריבת חבושים ( ממברילו), ואת הטאפאס כמעט בכל עיירה ששווה לעצור בה. קניות בשווקים המקומיים בדרך כלל זולות יותר ממחירי הסופרמרקטים, וביקור ביקבים עצמם מאפשר לטעום ולקנות במחירים של "ממרתף היקב".