באלוס, אלפוניסי ופלסארנה: המערב הפרוע
המערב הרחוק של כרתים הוא הגלויה: הלגונה הטורקיזית של באלוס עם גדות החול הלבנות, החול בגוני הוורוד של אלפוניסי בפינה הדרום-מערבית והקשת הזהובה הארוכה של פלסארנה, מחופי השקיעה הגדולים של האי. שלושתם בהישג יד מאיסוף בחאניה.
- באלוס: מגיעים בשיט מקיסאמוס, או בדרך העפר מקליביאני ואז ירידה ברגל. בקיץ בואו מוקדם או מאוחר.
- אלפוניסי: מים רדודים וחמימים שמשפחות אוהבות. הנסיעה לשם דרך אזור ערוץ טופוליה היא אטרקציה בפני עצמה.
- פלסארנה: חנו בקרבת מקום לקראת הערב, הצטיידו בקיסאמוס וצפו בשמש צוללת אל הים האגאי.
ערוץ סמריה וההרים הלבנים
ערוץ סמריה הוא ממסלולי היום הקלאסיים של אירופה: כ-16 ק"מ מרמת אומאלוס במורד, בין קירות סלע מתנשאים, עד הים באגיה רומלי; פתוח בערך ממאי עד אוקטובר, בהתאם לתנאים. מאגיה רומלי אין דרך יציאה ברכב, עוזבים בסירה לחורה ספקיון או לסוגיה וחוזרים באוטובוס.
עם קמפר, התוכנית הנוחה היא לישון ליד אומאלוס או חאניה בלילה שלפני, להתחיל את המסלול מוקדם ולתכנן את החזרה בסירה ובאוטובוס אל הרכב. נעליים יציבות והרבה מים הם חובה, הערוץ הוא יום שלם. סביב ההרים הלבנים, רמות אומאלוס ואסקיפו והדרך היורדת לחורה ספקיון הן דרכי נוף מרהיבות בפני עצמן.
קנוסוס וכרתים המינואית
עשרים דקות מבסיס הרקליון שוכן קנוסוס, הארמון הגדול של התרבות המינואית ואחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים באירופה. שלבו אותו עם המוזיאון הארכיאולוגי של הרקליון במרכז העיר, שבו שמורים הממצאים; יחד הם מספרים את סיפורה של התרבות הכותבת העתיקה ביותר של אירופה. בקיץ הגיעו בשעת הפתיחה או אחר הצהריים המאוחרים כדי לחמוק מהחום ומקבוצות האוטובוסים, והזמינו כרטיסים אונליין כשאפשר.
ספינלונגה, אלונדה ואגיוס ניקולאוס
ממזרח להרקליון, מפרץ מיראבלו מרכז כמה מהפינות המצטלמות ביותר של כרתים. אגיוס ניקולאוס עוטפת אגם קטן המחובר לים ומוקף בתי קפה. במעלה החוף, סירות מאלונדה, מפלאקה ומאגיוס ניקולאוס חוצות אל ספינלונגה, אי המבצר הוונציאני שהפך מאוחר יותר למושבת מצורעים והתפרסם בזכות הרומן "האי". זהו יום קל ומתגמל בקטע המזרחי של המסלול.
ואי והמזרח הרחוק
המשיכו מזרחה וההמונים נעלמים. ואי הוא ביתו של יער הדקלים הטבעי הגדול באירופה, מראה מפתיע באמת העוטר מפרץ חולי בקצה המזרחי של האי. המזרח הרחוק סביב סיטיה הוא כרתים בגרסתה השקטה ביותר: כפרים שמזקקים רקי, כבישים ריקים וחופים שאולי יהיו כולם שלכם, אפילו באוגוסט. זהו הפרק האחרון הטבעי של הקפת האי לפני החזרת הרכב בהרקליון.
העיר העתיקה של רתימנו
באמצע הדרך בין חאניה להרקליון, לרתימנו אחת הערים העתיקות השמורות ביותר ביוון: נמל ונציאני עם מגדלור, סמטאות צרות שבהן בתי אחוזה ונציאניים פוגשים מרפסות וצריחים עות'מאניים, ומעל הכול מצודה אדירה. חנו מחוץ לעיר העתיקה, היכנסו ברגל והקדישו לה ערב, כשטברנות הנמל נדלקות. העיר העתיקה והנמל של חאניה ראויים לאותו יחס בקטע המערבי.
גסטרונומיה כרתית ויין
לכרתים המטבח האזורי המובהק ביותר ביוון, הבנוי על מה שרבים מחשיבים לתזונה הים-תיכונית המקורית: שמן זית משובח, עשבי הרים, גבינות ובשר בבישול איטי.
- דאקוס: צנימי שעורה עם עגבנייה מגוררת, גבינת מיזיתרה ושמן זית, החטיף המכונן של האי.
- קליצוניה: מאפים קטנים במילוי גבינה או עשבי תיבול, מתוקים או מלוחים.
- טלה אנטיקריסטו: נצלה לאט במאונך סביב האש, מעדן של כפרי ההרים.
- חוחליי: חלזונות מטוגנים עם רוזמרין וחומץ, טעימים יותר משהם נשמעים.
- גבינת גרווירה, דבש הרים ותפוזים ממישור חאניה.
- יין כרתי: הכרמים מדרום להרקליון, סביב פזה, ארחנס ודפנס, מגדלים זנים מקומיים כמו וידיאנו וליאטיקו, ויקבים רבים מקבלים מבקרים לטעימות.
- רקי (ציקודיה): המשקה של האי, מוגש חינם כמעט אחרי כל ארוחה. זכרו את מגבלת ה-0.05% אם אתם ממשיכים לנהוג.
קנו במאפיות הכפר ובשווקי האיכרים השבועיים, ואת השאר יעשה המטבח של הקמפר שלכם.
